תירוש ארז יהלומים בע"מ נ' חנוכייב

החלטה

לפני בקשה של הנתבע (להלן: "המבקש") לעיכוב הליכי התובענה שהגישה התובעת (להלן: "המשיבה") לפי סעיף 5 ו-6 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות").

בד בבד תלויה ועומדת בקשה נוספת לדחיית המועד לקיום הליכים המקדמיים במסגרתה עתרו המבקשים לדחיית המועד לקיום הליכים מקדמיים לאחר מתן ההחלטה בבקשה לעיכוב הליכים, ככל שיהיה בכך צורך.

רקע

1.המשיבה הגישה נגד המבקש תביעה בקשר עם הפרה של שני הסכמים.

ביום 2.12.10 נכרתו בין המשיבה לבין חברת מלדיאם הרשומה ברוסיה (להלן: "מלדיאם") שני הסכמים: האחד, הסכם שבמסגרתו רכשה המשיבה ממלדיאם יהלומים בתמורה לסך של 380,000 דולר ארה"ב (להלן: "הסכם הייצוא"). השני, הסכם לפיו הלוותה המשיבה למלדיאם סך של 65,800 דולר ארה"ב (להלן: "הסכם ההלוואה").

2.לטענת המשיבה בכתב התביעה, היא קיימה את חלקה בהסכמים והעבירה למלדיאם את הכספים כאמור בהסכמים אך מלדיאם הפרה את הסכם הייצוא בכך שלא העבירה למשיבה את היהלומים, והפרה את הסכם ההלוואה בכך שלא החזירה למשיבה את סכום ההלוואה.

3.המשיבה טוענת כי סמוך למועד בו התקשרה עם חברת מלדיאם, נמכרו 99% ממניות מלדיאם למבקש. כן, לטענתה, המבקש התקשר עם בעל השליטה הקודם במלדיאם בהסכם שותפות בקשר לליטוש יהלומי גלם ומכירתם, ובהם יהלומים שנמכרו למשיבה (להלן: "הסכם השותפות"). לטענתה, בהסכם השותפות, התחייב המבקש, באופן אישי, כי היהלומים אשר יוצרו על ידי השותפים יימכרו בהתאם להסכמים שנחתמו על ידי מלדיאם ובהם ההסכם שנחתם עם המשיבה.

הבקשה

1.המבקש טוען כי במסגרת סעיף 8 להסכם הייצוא וסעיף 3 להסכם הלוואה נקבע מפורשות כי סכסוכים בין הצדדים יתבררו בבוררות באנטוורפן, בלגיה.

2.המבקש טוען כי מקום שהמשיבה טוענת לזהות בין מלדיאם לבין המבקש, הרי שיש לראות במבקש כמי שהפר את ההסכמים האמורים.

3.לטענת המבקש, מדובר בתניות בוררות ייחודיות ולא מקבילות, ולכן הסמכות הבלעדית לדון בתביעה היא בבוררות באנטוורפן. המבקש טוען כי גם אם מלשון התניות קיים ספק, אזי תכליתן מלמדת על המסכות הייחודית לדון בסכסוכים בבוררות באנטוורפן, בהתחשב בכך שבלגיה ועיקר, אנטוורפן, משמשות מרכז לסחר ביהלומים מזה כ- 500 שנה, ובמשך השנים הפכה בלגיה למרכז סחר עולמי ביהלומי גלם וביהלומים מלוטשים.

4.המשיבה טוענת כי יש לדחות את הבקשה מכמה טעמים מרכזיים כמפורט להלן:

א.לא קיימת תניית בוררות בין המבקש למשיבה שכן המבקש כופר בתחולת ההסכמים, הכוללים את תניית הבוררות הנטענת, עליו. לעניין זה, מפנה המשיבה לסעיף 24 לבקשה, בו טוען המבקש כי הוא מוכן ומעוניין לנהל הליכי בוררות באנטוורפן, אך מסייג וטוען "מבלי לגרוע מכפירתו, שאין זה המקום לפרטה, בטענות תירוש לגבי תחולת הסכם הייצוא והסכם ההלוואה כלפיו". המשיבה טוענת כי התנהלות זו של המבקש מלמדת על חוסר תום ליבו, וכי מטרתו היא לעכב את ההליכים בבית משפט כאן, ומאידך, למנועה את קיומה של בוררות בטענה כי ההסכמים האמורים אינם מחייבים אותו.

ב.המבקש אינו צד להסכמים במסגרתם כלולה תניית הבוררות הנטענת, שכן ההסכמים נחתמו עם חברת מלדיאם. לפיכך, אין הסכם בוררות בין המבקש למשיבה. לטענת המשיבה העובדה שהמבקש קיבל את חבותה של מלדיאם אינה מקנה למבקש את זכויותיה של מלדיאם כלפי המשיבה, ומשכך אינה מקנה למבקש זכות להפעיל את תניית הבוררות הנטענת על ידו כלפי המשיבה.

ג.תניית הבוררות מנוסחת באופן עמום ובלתי ברור ואינה עולה בקנה אחד עם כוונת הצדדים, ובכל מקרה אינה כוללת הוראה מפורשת כי מדובר בתנייה ייחודית, ולפיכך יש סמכות מקבילה של ערכאה שיפוטית בישראל. כן טוענת המשיבה כי חתמה על הסכם הייצוא והסכם ההלוואה, אשר נוסחו על ידי מלדיאם, כשהיא אינה נותנת את דעתה לקיומו של סעיף הבוררות, וכי לא הגיוני שהמשיבה תסכים לנהל סכסוך בבלגיה היות שהיא חברה ישראלית.

ד.המוסד אליו מופנים הצדדים במסגרת אותן תניות בוררות, אינו קיים. על-פי אמנת ניו יורק, ככל שהסכם הבוררות משולל כוח פעולה או אינו בר ביצוע, לא ניתן לפעול על פיו.

ה.על פי מבחן מירב הזיקות, הפורום הנאות לדון בתביעה הוא בישראל שכן המבקש הוא אזרח ישראל, המשיבה היא חברה ישראלית, בעלי השליטה בה ישראליים והיהלומים נשוא התובענה היו צריכים להתקבל לידיה של המשיבה בישראל ואף מצויים בפועל בישראל. לעניין זה טוען המבקש בתשובה לתגובה כי מבחן מירב הזיקות אינו רלוונטי מקום שהזיקות הנטענות היו ידועות למשיבה במועד כריתת ההסכמים.

5.המשיבה טוענת, כטענה חלופית, כי אם ייקבע כי יש להפנות את הסכסוך לבוררות, הרי שיש להפנות את הסכסוך למוסד לבוררות בבורסת היהלומים הישראלית בע"מ.

6.בתשובה לתגובה לא מתייחס המבקש להצעה חלופית זו של המשיבה, אלא מעלה טענה חלופית לפיה ככל שהמשיבה אינה מוכנה להתנהל בפני המוסד לבוררות האמור, אין מניעה לקיים את הבוררות במוסד אחר באנטוורפן, לפי כוונת הצדדים.